שלום כיתה א הסתגלות לשינוי ולהתחלה חדשה המעבר מהגן לבית הספר 

שלום כיתה א'
הסתגלות לשינוי ולהתחלה חדשה - המעבר מהגן לביה"ס

מאת: גדי רוזן מאמן משפחתי זוגי ואישי

עצות וטיפים להורים לתלמידי כיתה א', כיצד נכון להכין ולשלוח את הילד לבית הספר בימים הראשונים ללימודים, מה כדאי לומר ולעשות ומה לא כדאי, כדי להקל על הילד את ההסתגלות לביה"ס. (רלוונטי גם להורי ילדים העוברים לגן חדש ולהורים לילדים הנכנסים לכיתה חדשה)

בשעה טובה הילד שלכם עולה לכיתה א' זהו אירוע מרגש ביותר בחיי הילד וההורים. המעבר מהגן לכיתה א' נתפס כשינוי מהותי, אחד המעברים המשמעותיים ביותר בחיי כל ילד. זהו מעבר מהגן - החממה המגוננת והמרופדת, אל עולם הגדולים שבו המסגרת נוקשה ותובענית. קיימים הבדלים רבים בין הגן לביה"ס: בעוד שבגן מושמים דגשים על פעילות החברתית הלימודית והבעתית הדגשים בו על דרכי התנהגות, שיתוף פעולה, ועזרה ההדדית, בבית הספר מושם דגש בעיקר על הפעילות הלימודית וההישגים האישיים בלמידה, עם מקום מצומצם יחסית לתחום החברתי. בעוד שהגן הוא קטן ואינטימי ויש בו סדר יום גמיש , בית הספר גדול ונפגשים מאות ילדים בני גילאים שונים, יש בו סדר יום קבוע המסומן על- ידי צלצולים ויש בו דרישות רבות ונוקשות: עמידה בזמנים, תלבושת אחידה, שיעורי בית, סדר וניקיון ועוד. בעוד שבגן הילדים ההורים הם אלה שבחרו את הגן והגננת הרי שיכולת הבחירה של ביה"ס והמורה כמעט שאינה קימת.

טבעי הדבר הוא שבלב הורים רבים מקננים חששות רבים והורים נלחצים לקראת תחילת שנת הלימודים. חלקם חוזרים אל זיכרונות קשים לא נעימים שחוו בעצמם כתלמידים בביה"ס המעוררים בהם תחושות ורגשות לא נעימים כגון: כישלונות, כעסים ואכזבות, ישנם הורים שנלחצים בשל ניסיון קודם לא קל עם ילדים אחרים שחוו קושי במעבר לביה"ס ובשל קשיי ההתמודדות של ילדיהם עם העמידה בזמנים הכנת שיעורי הבית למידה למבחנים ועוד. ישנם הורים שחוששים שילדיהם יפשלו ויכשלו בלימודים, וכעת יתגלה שההורים לא הכינו את הילד היטב לקראת ביה"ס. במקרים רבים החששות של הורים נובעים מהפחד מהחדש הזר והבלתי ידוע.

בלב הורים רבים מקננת השאלה האם הילד אכן בשל ומוכן לקראת הצעד הזה, האם יצליח להיקלט בחברה החדשה ולהסתגל למסגרת הנוקשה, לחוקים לגבולות למשימות ולדרישות הגבוהות. שאלות אלה עולות גם בקרב ילדים והן רק מתחזקות כשהילדים חשים שההורים מודאגים ואינם בוטחים ביכולתם להתמודד בהצלחה עם השינוי. גם אחים בוגרים "תורמים" לעיתים מניסיונם האישי: "בי"ס זה משעמם, ואתה עוד תתגעגע לגן", ובכך רק מגבירים את החששות של הילד.

מה כדאי לעשות ולומר וממה כדאי להימנע כדי לתמוך בילד, לחזק את הביטחון שלו ולהקל עליו להתמודד עם המעבר והשינוי?

ראשית חשוב ביותר לדעתי לפעול כדי לעזור לילד ליצור תחושת שייכות חברתית בכיתה החדשה על ידי חיזוק המקובלות החברתית שלו. ככל שהילד ירגיש יותר שייך, אהוב, ורצוי בין הילדים בכיתה ויהיו לו יחסי חברות טובים יותר עם מספר ילדים יש סיכוי טוב יותר ש"ימצא את מקומו" בהצלחה כיתה.

מה ההורה יכול לעשות כדי לסייע לילד להסתגל לשינוי?

לחזק ולהעמיק קשרים חברתיים ואף לערוך היכרות עם ילדים חדשים מהכיתה בהתאם לרצון הילד. להכיר ולפגוש לפני תחילת הלימודים ואף במהלך השנה ילדים מהכיתה. בד"כ הילד הולך לכיתה עם חברים מהגן וכדאי להפגיש ולחזק קשרים בינו לביניהם כדי שלילד יהיו חברים בכיתה החדשה והוא ירגיש נוח. לא לבחור לילד חברים, אך לשוחח עימו ולשמוע ממנו עם מי הוא רוצה להיפגש ולשחק כדי לחזק קשרים ויחסים.

לערוך היכרות מוקדמת עם ביה"ס תקל על הילד בימים הראשונים בביה"ס. מומלץ לעזור לילד להכיר את ביה"ס לפני תחילת הלימודים כדי שהמקום לא יהיה זר ומאיים, להגיע לשם להסתובב או לשחק בחצר, להכיר את הדרך לביה"ס, להראות לילד את הכיתה ואת השירותים, את הכיתה של האח הגדול ואיפה נפגשים עם ההורה בסוף יום לימודים.
לשוחח עם הילד על השינוי ובעיקר להקשיב לו, לפחדים לחששות ולאמונות שלו לגבי הכיתה החדשה, בעיקר להקשיב ופחות לדבר, לשאול שאלות ולתת לגיטימציה לכל קשת הרגשות של הילד כגון: פחדים וחששות, שמחה, התרגשות ובלבול ועוד. להקשיב למצבו הרגשי ולתת לו מענה, להרגיע ולחזק אותו ובכך להפחית חששות.

להציג את ביס באור חיובי לא כמקום קר, נוקשה מאיים ומעניש אלא מקום בו לומדים הרבה דברים חדשים וחשובים מכירים הרבה ילדים חדשים יוצאים לביקורים בכל מיני מקומות אבל גם לא ליצור צפות לא ריאליות שיתנפצו לנוכח המציאות.

לעודד אות הילד ולהביע בו בטחון ואמון להדגיש בשיח איתו את יכולותיו ובכישוריו השונים להצליח בביה"ס, להתמודד עם הסביבה החדשה, להצליח בלימודים ולרכוש חברים חדשים. לא לנהל עבורו את החיים החברתיים ואת הלימודים במקומו, אלא לאפשר לו לפתח ולהתאמן במיומנויות חברתיות ולימודיות השונות הנדרשות כדי להשתלב ולהצליח בביה"ס.
להבטיח לילד גב ותמיכה תמיד, לתת לילד תחושה שההורה תמיד איתו ולצידו, לא שופט ומבקר אותו, אלא מקבל, מכיל, תומך ומחזק ושהוא לעולם לא יהיה לבד במצבים קשים ובשעת הצורך וכמובן לעמוד תמיד בהבטחה.

להיות קשובים ועירוניים אל הילד במיוחד בשלב המעבר והקליטה בביה"ס, (אך גם בהמשך בכל מצב ובכל גיל). להיות קשוב וערני לעולמו הרגשי, למה שעובר עליו. זכרו שהשפה של הילד היא לא דווקא מילולית, היא בעיקר התנהגות והתנהגותו מבטאת את מצבו הרגשי האמיתי.

לתת לילד עזרה ותמיכה בלימודים כשיש צורך בכך, בעצמו או בעזרת מורה מסייעת. כשיש לילד קשיים לימודיים או חברתיים לא לאפשר לו לחוש אכזבה תסכולים אלא לעזור לו להתמודד ולהתגבר. חשוב להיות ואם ישנם סימנים בפועל לקשיים לימודיים או חברתיים אצל הילד, להתייעץ עם המורה מורה מתקנת או היועצת.

לסמוך על המערכת בעיקר המחנכת. ההורים חייבים לסמוך על ביה"ס יש שם מבוגרים רבים שתפקידם לעזור לתמוך ולהשגיח על הילד . חשוב שההורה ירגיש שהוא שולח את הילד שלו למקום טוב ובטוח עבורו, ולא הילד קולט את הפחדים והחששות של ההורים ולומד שיש לו סיבה טובה מה שמחזק בו את הקולות הפנימיים המפחידים.

לא להלחיץ את הילד ולהעמיס עליו צפיות גבוהות לא להעביר מסרים כגון: "אתה חייב להיות תלמיד טוב, הכי טוב בכיתה, מוצלח כמו אחותך, כי אנחנו משפחה של מצליחנים"... וכו'. לאפשר לילד לבוא ממקום נקי ושקט ובטוח לביה"ס. לא לעשות לו בימי החופש האחרונים מרתון הכנה לכיתה א' ולנסות לדחוף אותו במהירות קדימה וללמד את כל החומר של השנה כדי שיהיה לו קל יותר בביה"ס.

להיפרד מהילד כמו שצריך הפרדה צריכה להיות קצרה ועניינית, ואם קשה לילד להיפרד (או להורה), כדאי להיעזר במורה ואפילו לקבל ממנה עזרה פיזית עדינה כדי לעשות זאת נכון. (בתחילת כיתה א' ישנם עדיין ילדים שמתקשים להיפרד מההורה). לא להתחבא מאחורי השיחים שמתחת לחלון הכיתה כדי לשמוע מה קורה שם. זכרו אתם לא מפקירים את הילד באזור סכנה, בעוד כמה שעות כבר תפגשו איתו שנית.

במקרים בהם הפרידה היא קשה, חשוב מאוד לא להתבייש בילד ובהתנהגותו ולומר לו דברים פוגעים ומעליבים, כיוון שגם כך קשה לו. חשוב מאוד להיות עם ילד, ולעודד אותו להאמין שהוא גדול ויכול להצליח להיפרד. (במצבים קיצוניים כדאי להתייעץ עם גורם מקצועי בביה"ס).

להתעניין ולהקשיב לא לחקור את הילד בסוף יום הלימודים, למרות שההורים כל כך רוצים לדעת מה היה בביה"ס. לא בטוח שהילד יספר וישתף אתכם בחוויות היום. צריך ללמוד לחיות בשלום עם חוסר המידע מעבר למה שהילד רוצה לשתף ולספר, וזה קשור לדרכי התקשורת וההרגלים של הקשבה ושיתוף במשפחה. כשילד מסרב לשתף כדאי לבדוק האם ההורה ביקורתי ושיפוטי מידי לכן הילד נמנע מלספר ואולי יש צורך לעבוד ולשפר דפוסי תקשורת של הקשבה ושיתוף.

לא להיות שיפוטיים מידי ולהעריך את הילד על פי הציונים שהוא מקבל. טבעי שהורים מצפים שהילד יתאמץ וייקח אחריות וילמד כפי יכולתו, אך לא תמיד זה קורה כפי שההורים היו רוצים וחשוב ביותר שהילד ידע הורה אוהב אותו אהבה ללא תנאי ושאין שום קשר בין אהבת ההורה להצלחת הילד בלימודיו.

לשתף את ביה"ס במידע רלוונטי על הילד שחשוב שהמורים ידעו, כי לעזור ולהקל על הילד בהתמודדות היומיומית. לספר על קשיים חדשים בחיי המשפחה, גירושין, מעבר דירה, מחלה, או חלילה מוות ולהבדיל טיפולים שונים שהילד עובר. לא נכון להסתיר מידע רק כדי להימנע מיצירת סטיגמות על הילד, שיתוף המורה יכול להסביר התנהגות וקשיים שונים של הילד ולסייע לילד להתמודד.

לסיכום התפקיד ההורי בשלב המעבר מהגן לביה"ס כמו בכל תהליך של מעבר, שינויי והסתגלות, הוא להיות עם הילד, איתו ובשבילו, מעורב אך לא מתערב, מלווה ומשקיף בשקט מהצד.
חשוב שההורים עצמם יהיו בקשר רציף עם ביה"ס, כדי לדעת מה קורה עם הילד שלהם ובכך למתן ולהפיג חששות מהמקום החדש.
יש לאפשר לילד להתמודד ולהתגבר על הקשיים שלו בכוחות עצמו, מתערב ונכנס לתמונה רק בעת הצורך ברגישות ובתבונה רבה.
על ההורה לאפשר לילד להתמודד עם המעבר והשינוי, לסמוך על עצמו ועל כושר ההתמודדות שלו ומציאת פתרונות יצירתיים משלו, כדי להתמודד עם קשייו ולהשיג את מטרותיו בהצלחה כאדם עצמאי בטוח בעצמו.

שנת לימודים מוצלחת לכל התלמידים וההורים!

גדי רוזן מאמן משפחתי זוגי ואישי
מנחה הורים וילדים במכון אדלר
מרצה ומנחה סדנאות בתחום המשפחה ושינויים בחיים
Bait@netvision.net.il
www.familycenter.co.il